בהודעה דרמטית ומפורטת ששחרר אתמול (ד') מינהל הבטיחות בדרכים הפדרלי האמריקני אודות פרשת כריות-האוויר המסוכנות מתוצרת חברת טקאטה היפנית נכתב שהמינהל דורש תיקון של כ-40 מיליון כריות-אוויר נוספות, מה שיביא את המספר הכולל של כריות מתוקנות ל-100 מיליון ויכתיר את "פרשת טקאטה" כ"קריאה לתיקון הגדולה בהיסטוריה של תעשיית הרכב".
פרשנים כלכליים ביפן לא בטוחים שלחברה היפנית, אשר עדיין שולטת בכשליש משוק כריות-האוויר בעולם, יש מספיק משאבים כדי להתמודד עם ההחלטה הזאת, וסבורים שהיא עלולה לפשוט רגל או להימכר לגוף אחר.
"משרד התחבורה האמריקני ומינהל הבטיחות בדרכים מרחיבים ומאיצים את הקריאה לתיקון של מנגנוני ניפוח בכריות-אוויר מתוצרת טקאטה", נאמר בהודעה הרשמית של המינהל, "החלטה שבאה לאחר שהסוכנות ירדה לשורש הסיבה שגורמת לפיצוץ הלא מבוקר של מנגנוני הניפוח בכריות".
עוד נאמר בהודעה שפיצוצים לא מבוקרים של מנגנוני הניפוח קשורים למותם של 10 בני אדם ופציעתם של יותר מ-100 אחרים – אולם מספרים אלה מיוחסים אך ורק לארה"ב, בעוד שבסך הכל ידוע כבר על מותם של 14 בני אדם כתוצאה מן התקלה, ואילו במדינות רבות נוספות – למשל אצלנו בישראל – אין בכלל מעקב אחרי תקלות מסוג זה ולכן סביר שנהגים ונוסעים רבים נוספים נפגעו וכנראה גם נהרגו בגלל הכשל הזה.
"הפעולה של היום היא צעד משמעותי של משרד התחבורה האמריקני בהגברה אגרסיבית של הפיקוח על (מעשיה של) חברת טקאטה והובלתה לפעולה בשמם של נהגים ונוסעים בכל רחבי אמריקה", אמר שר התחבורה האמריקני אנתוני פוקס.
"האצת והרחבת הקריאה לתיקון מבוססת על ראיות מדעיות והיא תגן על כל האמריקנים מפני מנגנוני הניפוח שעלולים להפוך לבלתי בטוחים", הוסיף השר.
המינהל האמריקני נועד עם נציגי החברה היפנית והכריח אותם לבצע את הרחבת הקריאה לתיקון בחמישה שלבים – בהתאם לרמות סיכון שונות שנובעות ממצבן הספציפי המשוער של כריות-אוויר שונות – וזאת בהתאם למועדי הייצור שלהן והמדינות שבהן נמצאות המכוניות.
ככל שמכונית ישנה יותר, ונעה על כבישיה של מדינה חמה ולחה יותר – כך גדל הסיכון לנהג ולנוסעים, ועובדה זאת חייבת להטריד את תושבי ישראל ואת האחראים על הבטיחות שלנו מפני שאנחנו נמצאים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר.
"הפעולה האגרסיבית של מינהל הבטיחות", אמר מארק רוסקינד, מנהל המינהל, באותה הצהרה, "במהלך שנת 2015 מביאות לכך שהקריאה לתיקון מבוצעת לפחות בשנה שלמה מוקדם מכפי שהייתה מבוצעת לו היינו ממתינים למחקר נוסף, וכתוצאה מכך כל מנגנוני הניפוח המסוכנים ביותר, שאחראים להרוגים ולפצועים, כלולים כבר בקריאה לתיקון".
מינהל הבטיחות העסיק צוות חוקרים חיצוני בראשותו של .H.R בלומקוויסט, כימאי תעשייתי ומומחה לחומרי דלק, אשר בחן את הממצאים של שלוש ועדות חקירה שונות – אחת של היצרנית היפנית עצמה, האחרת של חברת הונדה – שאצלה מותקן המספר הגדול ביותר של כריות-אוויר מתוצרת טקאטה, והשלישית של התאגדות מיוחדת של מספר יצרניות רכב אשר הוקמה לטיפול בפרשה.
המסקנות המדעיות שאליהן הגיעה חקירת המינהל, על סמך עבודותיהן של שלוש הקבוצות הנפרדות, הן שהפיצוץ הלא מבוקר של מנגנוני הניפוח – אשר מרסק את הגוף המתכתי שבתוכו נמצא חומר הנפץ ומעיף חלקי מתכת קטלניים לתוך תא הנוסעים – נגרם בגלל התדרדרות כימית במצבו של חומר הנפץ כתוצאה מן הזמן שחולף מאז הייצור שלו והוא מואץ ככל שהחומר נחשף יותר לטמפרטורות גבוהות וללחות.
חומר הנפץ שבו משתמשת חברת טקאטה – חנקת אמוניום – חסך לחברה כסף יחסית לחומרים שבהם משתמשות המתחרות, אלא שהוא לא מספיק יציב ובטוח לשימוש.
בדוח שחיבר בלומקוויסט נכתב שתכנון הנדסי לקוי של מנגנוני הניפוח מאפשר ללחות לחדור עם הזמן לתוכו, ויחד עם שינויים קיצוניים בטמפרטורה מתדרדר עם הזמן מצבו של חומר הנפץ.
"כאשר כריות אוויר כאלה מופעלות", נכתב בדוח, "חומר הנפץ הפגום נשרף במהירות רבה מכפי שהוא מתוכנן אליה, ולכן מפרק את מיכל הפלדה שבתוכו הוא מאוחסן".
"הממצאים המדעיים מראים בבירור שמנגנוני הניפוח האלה הופכים לבלתי בטוחים כעבור זמן", אמר מארק רוסקינד בהצהרה של המינהל, "וזה מואץ ככל שהם נחשפים ללחות ולשינויי טמפרטורה.
לוח הזמנים (שהמינהל קבע) לצורך ביצוע הקריאות לתיקון מבטיח את החלפת מנגנוני הניפוח לפני שהם הופכים למסוכים, ו(גם) יאפשר לבעלי הרכב מספיק זמן כדי להחליף אותם לפני שהם יסכנו אותם".
עוד נאמר בהודעה שהמינהל ימשיך לעבוד מול יצרניות הרכב השונות כדי לקבוע לוח זמנים מדויק לביצוע התיקונים – הודעה מפורטת צפויה לצאת עוד במהלך הקיץ הקרוב – וזה כמובן מותנה ביכולת של ספקיות המשנה השונות לייצר מספיק מנגנוני ניפוח כדי שתהיה אפשרות לבצע את התיקון. עם זאת, המינהל חייב את חברת טקאטה לפרסם את רשימת הדגמים שכלולים בקריאה המורחבת לתיקון עד ל-16 במאי הנוכחי לכל המאוחר.
"כל המעורבים חייבים לוודא שהקריאה לתיקון תושלם במהירות ובבטחה", אמר רוסקינד, "כולל יצרנים, ספקי משנה ובעלי הרכב עצמם. אנשים שמקבלים הודעה שקיימת מערכת זמינה עבור המכונית שלהם צריך לפעול באופן מיידי כדי לבצע את עבודת התיקון. בנוסף, כל בעלי הרכב צריכים לבדוק בקביעות באתר האינטרנט של המינהל ולהתעדכן בנוגע לתהליך הקריאה לתיקון ומה עליהם לעשות כדי לבצע אותה ללא תשלום".
עוד נאמר בהודעה שהקריאה לתיקון לא כוללת דגמים מאוחרים יותר של מנגנוני הניפוח, אשר יוצרו עם חומר סופג לחות, אך יחד עם זאת חלק מן ההסכמה בין המינהל לטקאטה הוא שהחברה תוסיף לנהל מחקר אודות ביצועיהם של מנגנונים אלה.
כך או אחרת, לנוכח קצב הייצור הנוכחי של מנגנוני ניפוח חלופיים, והעובדה שמדובר במספר עצום של מכוניות שצריכות תיקון – 100 מיליון בארצות הברית לבדה (!) – ההערכה כעת היא שביצוע התיקונים יושלם לפני שנת 2019.
עד עתה טקאטה כבר "חטפה" מן הממשל האמריקני את הקנס הגדול ביותר בהיסטוריה של תעשיית הרכב – 200 מיליון דולר – וזאת בגלל שלא עמדה בחובת הדיווח הקבועה בחוק אודות התקלות שהתגלו, ומכיוון שאף ניסתה להונות את הגוף שממונה על הבטיחות בדרכים.
האם טקאטה תשרוד את המשבר?
העיתון הכלכלי האמריקני הנחשב 'וול סטריט ג'ורנל' פרסם אתמול הערכה, אשר מבוססת על זו של אנליסטים ביפן ועל פרסומים מיפן, לפיה כלל לא בטוח שחברת טקאטה תוכל לשרוד את המשבר הזה מבחינה כלכלית – גם בגלל העלויות הישירות של התיקונים, וגם בגלל עלויות משפטיות להן היא תידרש בגל תביעות הנזיקין שהיא צפויה להתמודד מולו בעיקר בארה"ב.
"זה מאוד ברור שהחברה אינה יכולה לשלם את כל ההוצאות בשלב זה", מצוטט בכתבה זאת אנליסט יפני בשם קוג'י אנדו, "השאלה היא אם יש שחקן שרוצה להציל את טקאטה?"
הוול סטריט ג'ורנל מעריך ש"מושיעים אפשריים" כוללים את יצרניות הרכב היפניות שהתקינו כריות אוויר מתוצרת טקאטה כמו גם חגורות בטיחות וחלקים אחרים שהחברה מייצרת, או חברות אחרות שמייצרות חלקי רכב עבור יצרניות הרכב ואשר לוטשות עיניים לנתח השוק המכובד של החברה.
גם החברות המתחרות ישירות בטקאטה, למשל TRW, מוזכרות כמתעניינות אפשרויות אלא שמכיוון שבשוק כריות-האוויר פועל מספר קטן מאד של שחקנים לא מן הנמנע שהממונים על ההגבלים העסקיים במדינות השונות לא יאשרו כזאת עסקה. מאז התפוצצות פרשת טקאטה הצטמקה קופת המזומנים של החברה ב-40 אחוזים, וזאת בין השאר לאחר שהחברה הפקידה "בצד" סכום ראשוני של 189 מיליון דולר לכיסוי הוצאות הקריאה לתיקון וההסדרים המשפטיים מול קורבנותיה.
בנוסף, כאמור, החברה נקנסה בסכום של 200 מיליון דולר בארה"ב והיא חשופה לקנסות גם במדינות אחרות, וגם להכפלת היקף הקריאות לתיקון כעת יש משמעות כלכלית כבדה.
האפשרות המרתקת ביותר שהועלתה ביפן כפתרון אפשרי למשבר הוא הקמתה של התאגדות חדשה של יצרניות רכב יפניות אשר תרכוש במשותף את החברה – בעיקר כדי לספק לה רשת ביטחון כלכלית ולכל הפחות עד לסיום המשבר.
אפשרות אחרת היא שאחת היצרניות היפניות תיקח את מלוא נטל הבעיה על עצמה ותקנה את טקאטה, והועלתה גם האפשרות לפרק את החברה ל"חברה טובה" – שתכלול את כל הפעילויות הרווחיות שלה – למשל בתחום חגורות הבטיחות – וחברה "רעה" שתיקח על עצמה רק את נזקי הפרשה ואת תחום הייצור של כריות-אוויר.
רעיון כזה דומה מאד לפיצול של חברת ג'נרל מוטורס לשתי חברות לאחר פשיטת הרגל שלה ב-2009, ומה שגלום בו באופן חוקי אבל מסריח הוא נזק כלכלי ברור לבעלי מניות, וסיכוי להתחמקות מתשלום פיצויים לנפגעים, ממש כמו עם ג'נרל מוטורס.
כך או אחרת, לפי דיווחי חדשות ביפן טקאטה עלולה להימצא על סף פשיטת רגל מיידית ולכל הפחות היא זקוקה לתזרים דחוף של מזומנים כדי להימנע ממצב כזה.
The post הפיצוץ הגדול: טקאטה תתקן 100 מיליון כריות-אוויר appeared first on TheCar.